אדוני היושב ראש, למה אין לנו חוקה? / גל בייסברג

והוא המשיך והקשה: "משום מה, שמונה שנים אחרי קום המדינה, לא הובא, ואין עדיין סיכויים שיובא לפנינו, מסמך משפטי אחיד שלם, שיגדיר ויסדיר את סמכויותיהן של הרשויות הממלכתיות, את מידת ההפרדה ביניהן, את השפעת-הגומלין שלהן, את זכויותיו של האזרח ואת חובותיו?".

בקרוב נחגוג 74 שנה למדינת ישראל – ומלבד הגעגוע שרק הולך וגדל לדמותו של בגין, דבר לא השתנה. חוקה לא נראית באופק, גם פוליטיקאים שרוצים לכונן אחת כזו לא תמצאו.

הדמוקרטיה שלנו בנויה טלאי על טלאי, הוראת שעה אחת שמצטרפת לתקנות חרום, חוקי יסוד שזוכים בכל פעם לכרסום עמוק במהותם ומערכת משפט שלא מפסיקה להתקוטט עם המערכת הפוליטית. כל צד רוצה להוכיח שהוא חזק יותר, גדול יותר ומשפיע יותר.

יש שופטים בירושלים, גם יש פוליטיקאים וחברי ממשלה. יש לנו צבא, יש לנו משטרה ועובדי מדינה ורק דבר אחד אין לנו כאן – סדר בבלגן.

ומי שמפסיד מכל זה הם אנחנו, האזרחים. שעובדים, משלמים מיסים, הולכים לצבא, נאמנים למוסדות המדינה ולחוקיה אבל לא מקבלים את אותה הנאמנות בחזרה.

ולמה כל זה קורה? נחזור לבגין, היחיד בדורו. "הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית", המשיך ונאם מעל לדוכן הכנסת. "הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואינו רוצה שום יסודות קבועים".

במערכת הבחירות האחרונה באמת האמנתי שאנחנו בפתחו של שינוי.

כאשר מערכת החוק קורסת, מערכת החינוך שוקעת ויוקר המחייה משתולל – אין טבעי ומתבקש מלבצע בלימת חרום ולייצר למדינת ישראל חוקה. לקחת אחת ולתמיד את החוקים המקוטעים, הגזורים מן השלמות המשפטית והנתונים לפרשנות תמידית לכאן ולכאן, ולהפוך אותם לחוקה אחת ומסודרת של מדינת היהודים.

הוויתור של כל ראשי המדינה מאז בן-גוריון ועד היום הוא ההזדמנות של הבא (או הבאה) בתור לעשות את הדבר הנכון. הזדמנות היסטורית לפנינו – בלי טיפת הגזמה.

זו ההזדמנות לבוא ולהגיד לעם בפה מלא: לא עוד שמיכת טלאים של חוקים ולא עוד פעולות שנועדו למשיכת זמן פוליטית. הם כאן כדי לשנות, הם כאן למען אחדות העם והם כאן כדי לחוקק אחת ולתמיד חוקה למדינת ישראל. המועמד הזה יהיה מי שיקבל גם את אמון העם החצוי לשניים – החצי שמרגיש נבגד והחצי שהבין שהבטחות ל"ממשלת שינוי" לחוד ומציאות לחוד.

בסיום אותו נאום בכנסת אמר בגין: "אם עוד שנים תעבורנה ולא תהיה לנו חוקה, אני משוכנע שיבוא יום ותיבחר על ידי עמנו ממשלה אשר תקיים את ההבטחה הראשונה שניתנה לעם בקום המדינה… כי העם יהיה אז חפשי מפחד, חפשי מרעב וחפשי מפחד ההרעבה. יום זה יבוא. יש לי רושם שהוא קרב והולך".

וכל מילה נוספת מיותרת.