מסתמן שכן יש קונים לאידיאולוגיה – אוהד אטיה

בחיים לא התרגשתי מפריימריז ממפלגת העבודה, לכן הופתעתי שבנוכחית התעצבנתי ושמחתי באותה נשימה. המנצחת הגדולה של הפריימריז היא האידיאולוגיה הסוציאליסטית, שאחרי כישלונות גלובליים כבר מעל ארבעה עשורים, עדיין שומרת על פופולריות בשנת 2022.  אין שום קשר למפא"י "הביטחוניסטי" של פעם. חבריה החדשים צעירים, פרוגרסיביים, עם אידיאולוגיה מובהקת בנושאי דת ומדינה ותפיסה מאוד סוציאל דמוקרטית.
אני כועס על כך שהאידיאולוגיה כה מסוכנת ניצחה, אך שמח שלפחות איזושהי אידיאולוגיה ניצחה. בפריימריז במפלגת העבודה כלל לא שמעתי את המילה "נתניהו". אף אחד מהמועמדים לא התחרה מי שונא אותו יותר ואיך. הזירה התמקדה רק בנושאים כלכליים וחברתיים. שלכל אחד מהמועמדים סדר יום ספציפי להגשימו.

ריצ' רצ' מקולקל

מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה בישראל שנוהג בשיטת ריצ ריצ' מגדרי – על כל גבר שנבחר, אחריה תהיה אישה, וחוזר חלילה. השיטה אמורה לשרת את האג'נדה הפמיניסטית שהמפלגה אימצה, הבטחת ייצוג לנשים. לעתים הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות, כי אותו מודל מתקדם, יצר 2 עיוותים אדירים שייתכן וחרצו את גורלם של שני מועמדים:

אמילי מואטי, אישה מזרחית משכונת אזורים בנתניה, סמל אידיאלי של פוליטיקת זהויות, קיבלה את המקום החמישי במספר בקולות. מאחר ואישה נוספת (אפרת רייטן) זכתה במקום הרביעי, ומודל הריצ' רצ' מחייב גבר באמצע, היא נדחקה להיות השישית ברשימה לטובת רם שפע. המודל, שבא להגן על נשים, עלול לגרום לה בבחירות הקרובות מחוץ לכנסת, לנוכח הסקרים האחרונים.

נחמן שי, אחד מהדמויות הוותיקות שנשארו במפלגת העבודה, קיבל מקום תשיעי בקולות. אך עקב מודל הריצ'רצ' והשריונים, הוא נדחק למקום ה-17 ברשימה, מה שכל הנראה מבטיח את סיום הקריירה הפוליטית שלו.

שר נוסף ככל הנראה ימצא את עצמו מחוץ לכתליי הכנסת – עומר בר לב. אחרי קדנציה מאכזבת ואנמית באחד ממשרדי הממשלה הקשים ביותר, שר ביטחון פנים, הוא צונח ממספר 2 למספר 8. מספר לא ריאלי לפי הסקרים.

הזכר האחרון ממפלגת העבודה ה"רבינסטית"

דחיקתם של שי ובר-לב, וכניסתם של צעירים פרוגרסיביים ורפורמים יכולה להשפיע חלוקת המנדטים. אנשי העבודה "של פעם", שמצאו ביטחון בחברי כנסת בעלי רקע צבאי (כמו בר לב) יעברו סופית לגנץ. הרשימה החדשה של העבודה דומה למפלגת מרצ, מבחינה כלכלית וחברתית יותר מאי פעם, ייתכן ששם יוכלו לשאוב את הקולות שאובדו.
הכל תלוי כמובן בתוצאות הפריימריז של מרצ. יש שם פוטנציאל למתיחת פנים משמעותית מאחר ומחצית מהרשימה פרשה.
כל עוד מפלגת העבודה לוקחת לעצמה את הטיקטים של סוציאל דמוקרטיה, ואג'נדות חילוניות של דת ומדינה, הייתי ממליץ למרצ לשים דגש על עניין הסכסוך הישראלי פלסטיני. נוצר וואקום למפלגת שמאל לא ערבית שמתייחסת לנושא. שם יוכלו למצוא אלקטורט, קטן, אך יציב מספיק שירים אותם מעל אחוז החסימה.