יוקר המותג = יוקר המחייה

לכל מוצר בסופרמרקט הישראלי יש מוצר חלופי, לכל מוצר על המדף יש תחרות כיום בישראל.

אבל הצרכנים הישראליים הורגלו במשך שנים ללכת על המותגים הגדולים – יעלה כמה שיעלה. בישראל נוצרו מונופולים של עשורים רבים – מוצרים שנבנו במשך שנים במסעות פרסום, ביצירת הרגלים ובכיבוש שטחי מדף בלי להשאיר יכולת אמיתית לתחרות.

המדינה צריכה להשקיע בחינוך הציבור לצרכנות נבונה

במקום שיח שלילי של חרמות – צריך שיח חיובי של חינוך הצרכנים. המדינה צריכה ליצור לצד הסל הרגיל שהיא מפרסמת גם סל אלטרנטיבי, להראות לציבור הרחב את טווח המחירים שיש בסופר ואז שכל אחד יבחר מה טוב לא

לא צריך להיגרר לשיח של מלחמות יהודים – באסם יש 6,000 עובדים, ישראלים, שמגיע להם להתפרנס. אבל לציבור מגיע לבחור מה הוא קונה בסופר

רבים בציבור הרחב בכלל לא היו מודעים עד השבוע למגוון שיש בסופר – פתאום נפתחו להם העיניים, הם רואים שיש עוד פסטות, עוד טונה, עוד אורז. ולשם צריך לקחת את המאבק – לא נגד אסם, אלא בעד מגוון רחב של יצרנים

בואו ניקח את הקפה כדוגמא – חברת עלית שולטת בתחום הקפה בלמעלה מ-80% מהשוק.

יש לה תחרות – יש מגוון מותגים אחרים, בין אם פרטיים ובין אם של יצרנים קטנים. אבל כולנו רגילים כבר לטעם של הקפה של עלית, רואים את הפרסומות שלו על המסך ושטחי המדף שהוא מקבל עצומים. ומה הסיכוי של יצרן חדש וזול כמעט בחצי במחיר לנצח אותם? קלוש, וזה רק במבחן המדף, ההכרות וההרגלים. למבחן הטעם כמעט אף אחד לא יגיע…

חיסכון של 10,000 שקלים בשנה! משכורת שלמה!

מחקר שערך לפני כחודש ד"ר חגי גור מזרחי ושפורסם ב"וואלה" וב"מעריב" גילה כי משפחה ממוצעת יכולה לחסוך כמעט 10,000 ₪ בשנה אם רק תחליף את סל המוצרים הבסיסי ועמוס המותגים שלה בסל מוצרים חליפי

• הפער בין שני הסלים שנבדקו ושכללו את כל המוצרים שהישראלים רוכשים מדי שבוע או חודש בקנייה הקבועה עצום ומקומם: 41%!
• היצרנים הקטנים נאבקים בכל פעם מחדש מול רשתות השיווק כדי להכניס למדפים את המוצרים החלופיים והזולים יותר.

רשתות השיווק הן אלה שמחליטות מי יקבל שטח מדף, מי יהיה למטה ומי בצד, מי יקבל הרבה מקום ומי יוחבא בקצה המסדרון

בואו ניקח דוגמא מהעולם – שם כבר יודעים איך לעשות צרכנות חכמה

משפחת אלברכט מגרמניה הקימה לפני 60 שנה את רשת ALDI – בהתחלה הספקים הגדולים עשו להם שרירים, אז הם החליטו ללכת ולעבוד עם היצרנים הקטנים ולהראות שיש אלטרנטיבה. לאט לאט הם לימדו את הצרכנים לרכוש סל לא ממותג והיום יש להם יותר מ-2,000 סניפים ב-36 מדינות ומדובר בהצלחה מסחררת. צרכנים ברחבי העולם מצביעים ברגליים מדי יום ומעדיפים את היצרנים הקטנים על פני הגדולים כדי לחסוך כסף

אצל המוצרים הגדולים והנמכרים כמונופולים לרוב מדובר בטעם נרכש

כל מה שצריך הוא שהצרכן ייתן את הצ'אנס הראשון למוצר החלופי הזול, ייתרגל אליו ואז החברות הגדולות ששולטות על המדפים ועל המחירים יאבדו את הבכורה בזכות הטעם שהרגילו אליו

בכל מוצר שבו נפתחה תחרות מצד "וילי פוד" – ראינו הורדת מחירים של המותג הגדול

אורז
טונה
חמאה
גבינה צהובה
קרמבו
גבינה בולגרית
יוגורטים
אבל מהר מאוד הם מבינים שהצרכנים יקנו תמיד את המותג, והמחירים עולים. ניתן למצוא על המדף מוצרים של וילי פוד שזולים ב-30-50% מהמותג המוכר ולעיתים אפילו מיוצרים באותה המדינה או באותו המפעל, והצרכן מהסיבות הקדומות יקנו את המוצר היקר יותר

רשות תחרות לא פועלת כבר שנים נגד מונופולים בתחום המזון – מספיק להסתכל על המדפים בסופרים ולראות את המצב
10 חברות שולטות ב-60% מהמדפים, 5 ספקים שולטים ב-40% מהמדפים

טבלת השוואה בין מוצרים מייצגים – מותג לעומת וילי פוד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פער של 44% בין הסל הממותג לבין הסל של וילי פוד!